פסח, בן רבקה ויואל, נולד בכ"ג בשבט תרצ"ג (19.02.1933) בעיר סנט-גלן בשווייץ. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1936, בהיותו בן שלוש, ורוב שנות ילדותו ונעוריו עברו עליו בחיפה. הוא למד מספר שנים בבית הספר היסודי "גאולה" והמשיך בבית הספר "הריאלי" העברי.

את מסלול הלימודים המסודר והנוח עזב אחרי שנת הלימודים התשיעית. בהכירו את נפש אביו ואת נטייתו לדאוג לעתיד ילדיו, לקח על עצמו פסח ללמוד מקצוע טכני שבאמצעותו יוכל להבטיח לעצמו פרנסה בעיר בכל שלב שירצה. הוא למד בחניכות סדרות דפוס, במקביל המשיך ללמוד בתיכון ערב. מסלול זה כרוך היה ביום עבודה בן 8 שעות ולימודים עיוניים לאחר מכן, בערב.

בצד העומס הזה המשיך בפעילות בתנועת הנוער וכבר אז דיבר על כוונה ללכת להגשמה בקיבוץ עם חבריו בתנועת "הצופים". פסח אף מצא זמן לפתח את הנטיות המוזיקליות שלו ע"י נגינה באקורדיאון - בכלי זה נהג ללוות את השירה בציבור ואת ריקודי העם בערבי החברה בתנועה. כאשר סיים את שתים-עשרה שנות הלימוד היו בידיו תעודת בגרות עיונית מלאה, ומקצוע.

את השירות הצבאי עשה בהכשרה במסגרת הנח"ל יחד עם חבריו מגרעין "הצופים", גרעין שהלך לתל-קציר. עם תום השירות הצבאי יצא ללמוד רפואה באוניברסיטה בשוויץ וחזר כרופא כעבור שבע שנים. בעקבותיו באה גם לריסה, רעייתו ואם ילדיו בעתיד, שעלתה ארצה מצרפת.

את ההתמחות הרפואית עשה בבית החולים "קפלן" ברחובות ואחר כך ב"תל השומר". מי שהכיר אותו לא הופתע על שבחר להתמחות ברפואת ילדים, שכן בין התכונות שאפיינו אותו, בצד רצינות ואחריות, בלטה חיבתו המיוחדת לילדים. הוא זכה להערכה רבה בעבודתו, הן מצד עמיתיו והממונים עליו והן מן המטופלים והוריהם.

שבע שנות ההעדרות מן הארץ הגבירו את געגועיו לנופיה, אך אפשרויותיו לטייל היו מוגבלות בשל אילוצי העבודה והמשפחה המתרחבת. לכן נענה ברצון להזמנה להתלוות כרופא לטיול של תלמידי גימנסיה "הרצליה" לאזור אילת, שנערך בחודש מרס 1968.

ביומו השני של הטיול, יום שני י"ח באדר תשכ"ח (18.03.1968) לקראת ערב, על דרך עפר ביציאה מנחל רחם שמצפון לבאר-אורה, עלה אוטובוס שהיה חלק משיירת כלי הרכב של המטיילים על מוקש, שאותו הניחו מסתננים באותו יום. שני מלווים, ד"ר פסח מיילן והחייל חנן כלב, נהרגו. ארבעה תלמידים נפצעו קשה, ומטיילים נוספים נפצעו באורח קל.

פסח היה בן 35 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. הניח אחריו אם ושתי אחיות, אישה בהריון, בת - עירית, ובן - יואל. כחצי שנה אחרי מותו נולדה בתו - דרורה.